טיולי אתרים בע"מ ואח' נ' טהא ואח'

החלטה

לפניי בקשה לביטול עיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד המבקש בטרם מסירת האזהרה.

המבקש טוען כי האזהרה שנחזית כמי שנמסרה לו – לא נמסרה לו כדין ולמעשה התקבלה טענת המשיבה לפיה יש לראות בשיחה שנערכה כתחליף להמצאה פורמאלית של אזהרה.

המבקש טוען עוד כי בגין הסכם מכר מסר למשיבה שיק שנפרע על סך 11,500 ₪ ושיק נוסף על סך 12,000 ₪ כחלק "מהתחשבנות עסקית". עוד טוען המבקש – על דרך הסתם – כי המשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה, מבלי לפרט מהן, ולא העבירה למבקש כספים. כן נטען כי המשיבה ניהלה חשבונות משותפים עם המבקש בחוסר תום לב, הטעתה את המבקש, פדתה שקים בחוסר תום לב ולא קיימה את המוטל עליה. המבקש טוען עוד כי המשיבה היא החייבת לו כספים ומציין כראיה כי הגיש תביעה נגד המשיבה על סך 177,000 ₪. המבקש טוען כי למעט סך של 3,630 ₪ שולם לידי המשיבה גם השיק על סך 12,000 ₪. טענה נוספת היא, כי היות ומדובר בבקשה לביצוע שטר – ולא בבקשה לביצוע פסק דין –חוק ההוצאה לפועל אינו מקנה סמכות לרשם ההוצאה לפועל לעקל את רכוש החייב כל עוד לא עבר המועד להגשת התנגדות וזו לא הוגשה או כל עוד הוגשה ולא נדחתה על ידי בית המשפט (בר"ע (חי') 236/80 תעשיות הצפון נ' ש. פרידמן ושות', פ"מ תשמ"ד (1) 42).

המשיבה טוענת בתגובה כי על פי ההלכה המנחה המצוטטת בבקשת המבקש יש לדחות את בקשתו שכן הבקשה מוגשת במועד בו תמה התקופה להגשת התנגדות ולא הוגשה ההתנגדות במועד. המבקש אף הגיש בקשה להארכת מועד שטרם נדונה. על כן, נטען כי יש להתייחס לשקים כאילו ניתן פסק דין בגינם. עוד נאמר כי המבקש היה מודע היטב לתיק שנפתח נגדו ואף לעיקול שהוטל במסגרתו כעולה מפירוט אינדיקציות שונות בתגובת המשיבה.

כאן המקום לציין כי בסיפת הבקשה ציין המבקש כי סכום מסוים כבר הופקד ובכוונתו להפקיד סכום דומה לצורך הבטחת המשיבה. בנוסף, נאמר כי הוטל עיקול על אוטובוס ששוויו פי כמה מסכום החוב בתיק. מנגד, טען ב"כ המשיבה כי חוב המבקש עומד כיום על 32,000 ₪ ולמשיבה תביעה של 100,000 ₪. המבקש, טוענת המשיבה, לא הציג חוות דעת בנוגע לשווי הרכב ולא צוין אם על רכב זה רובצים שעבודים. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל בטוחה זו כנגד ביטול העיקולים.

דיון והכרעה

ב"כ המשיבה אינו חולק בתגובתו על נכונותה של ההלכה המנחה שצוטטה על ידי ב"כ המבקש בבר"ע (חי') 236/80 תעשיות הצפון נ' ש. פרידמן ושות', פ"מ תשמ"ד (1) 42). בפסק דין זה נקבע מפורשות כי ראש ההוצאה לפועל (כיום: רשם ההוצאה לפועל) אינו יכול להעניק למבקש הביצוע סעד כגון עיקול זמני לפני ביצוע מסירת האזהרה וחלוף התקופה הקבועה בה או, אם הוגשה התנגדות, לאחר שזו נדחתה על ידי בית המשפט. כך, קובע בית המשפט כי "המחוקק פתח אפשרות למחזיק בשטר לנסות לבצעו בדרך המהירה של פניה להוצל"פ שהיא מבחינה מסוימת יוצאת דופן, שהרי טרם ניתן בזה פס"ד של בית-משפט, אך מי שבוחר ביתרון של דרך מהירה זו חייב להיות כפוף גם למגבלותיה ואחת מהן היא חוסר האפשרות לקבל סעד מוקדם כגון עיקול זמני, לפני עבור המועד להגשת ההתנגדות ואילו לאחר הגשת התנגדות מופקע העניין מסמכותו של יו"ר ההוצל"פ כל עוד לא נדחתה ההתנגדות ע"י בית-המשפט".

ב"כ המשיבה טוען כי "יש להתייחס לשקים כאילו ניתן פסק דין וזאת על פי ההלכות אשר צוטטו על ידי החייב בבקשתו" (סעיף 2 לתגובה). סבורני כי ב"כ המשיבה לא דק פורתא בהלכה המנחה שצוטטה לעיל. בית המשפט קובע בהלכה דלעיל כי אין אפשרות כי רשם ההוצאה לפועל יעניק סעד מוקדם של עיקול לפני עבור המועד להגשת ההתנגדות וזאת ללא קשר לשאלה אם בהמשך הדרך הוגשה על ידי החייב התנגדות אם לאו. בענייננו, משניתן סעד של עיקול טרם המצאת האזהרה למבקש ולמעשה לפני עבור המועד להגשת ההתנגדות, ברי כי רשם ההוצאה לפועל לא היה מוסמך להורות כן ודין החלטתו להתבטל. זאת, כאמור, ללא כל קשר לשאלה אם בסופו של יום הוגשה התנגדות אם לאו על ידי החייב.

לאור האמור אני מבטל את העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ב, 22 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: